מחקר קליני מהו?

מחקר קליני הינו מחקר של תרופה, מכשיר או טיפול רפואי בבני אדם, המחקר יכול להיות ממומן ע"י היצרן של התרופה או המכשיר אך ישנם מקרים בהם ארגונים רפואיים כמו למשל משרד הבריאות, קופות החולים, חוקרים,  הצבא או ארגונים אחרים מממנים בעצמם מחקרים קליניים. מטרת מחקר קליני הינה לבדוק שאלה רפואית הקשורה לתרופה, האביזר רפואי או הטיפול  המוצע, בדר"כ הנושא שנבדק קשור  להערכה של בטיחות ויעילות התרופה במטופלים עתידיים. לפני תחילת מחקר קליני יש תחילה לענות על מספר שאלות. לדוגמא, לאיזה סוג אוכלוסיה או מחלה מיועד הטיפול? מהם הנתונים המתאימים להשתתפות במחקר? מהו המידע שאותו אמורים לקבל הרופאים בסיכום המחקר? מהו גודל המדגם כלומר כמה מטופלים צריך להכלילי כדי שיהיה אפשר לקבל תוצאות עם תיקוף מדעי ועוד…
לאחר שנענו שאלות אלו ושאלות חשובות אחרות, נבחרו מנהלי המחקר (הרופאים) ומשתתפיו, מחקר קליני חייב לקבל אישור מגופים רגולטוריים בלתי תלויים כמו ועדה אתית (הלסינקי) בבית חולים וועדה מרכזית במשרד הבריאות, תפקיד וועדות אלו להעריך את היתרונות והסיכון בערכית המחקר ולאשר האם המחקר עומד בתנאים המקובלים.

מנין מגיעים הרעיונות לביצוע מחקרים קליניים?

הרעיונות לביצוע מחקרים קליניים מגיעים בדרך כלל מהחוקרים ומהחברות המפתחות את המוצר או הטיפול החדש. הרעיוונות בדר"כ הם שאלות רפואיות שקשורות לתרופה שחשוב לענות עליהן כדי שציבור הרופאים ידע לטפל נכון, ידע להבין באיזה מסגרת הטיםול הינו היעיל ביותר ולאיזה תופעות לוואי לצפות וכיצד לטפל בהן.

 לאחר שהחוקרים בדקו טיפול מסוים בחיות מעבדה, הטיפולים עם התוצאות המבטיחות ביותר מועברים למחקרים קליניים בבני אדם. במהלך המחקר נצבר עוד ועוד מידע על הטיפול החדשני, סיכוניו ועד כמה הוא יעיל באמת.

מה הם סוגי המחקר הקליני?

מחקר של טיפול- בודק טיפול מסוים, שילוב חדש של תרופות, או גישה ניתוחית חדשה.
מחקר של טיפול מניעתי – בוחן דרכים חדשות למניעת מחלות בבני אדם שאינם חולים במחלה או בדרכים למניעת חזרה של מחלה בחולים שהבריאו. הטיפולים המניעתיים הנבדקים הם על ידי תרופות, ויטמינים , מינרלים, חיסונים ושינוי סגנון חיים.
מחקרי סקירה (Screening trials)– בודקים דרכים חדשות לאיתור מחלות.
מחקרי איכות חיים – בוחנים דרכים חדשות לשיפור איכות החיים בחולים עם מחלות כרוניות.

מה הם שלבי המחקר הקליני?

ישנם 3 שלבים עיקריים בתהליך פיתוח תרופה או טיפול חדש לפני שהם מאושרים לשימוש ע"י משרד הבריאות.
בנוסף ישנו שלב רביעי אותו עוברות רק חלק מהתרופות.

שלב 1 (Phase I)
בשלב פיתוח זה היצרן של התרופה, אביזר רפואי או הטיפול החדשים מעונין לבדוק כיצד הם פועלים בחולים בריאים וכן לענות על שאלות חשובות בנוגע למנגנון הפעולה, בטיחות השימוש, תופעות לוואי ונושאים נוספים.
חשוב לדעת כי בשלב זה טרם הובררה לחלוטין שאלת בטיחות השימוש בתרופה/אביזר רפואי/טיפול החדשים!

שלב 2 (Phase II)
תרופה, אביזר רפואי או טיפול חדשים עוברים לניסוי בשלב 2 רק לאחר שקיבלו את אישור רשויות הבריאות שבחנו את תוצאות שלב 1 והוברר כי הפעילות הקלינית יכולה להיות יעילה כנגד חולי ספציפי.

המחקר הקליני בשלב זה מבוצע בקבוצה גדולה יותר של חולים ונבדקת היעילות בטיפול/שימוש בחולי ספציפי.

שלב 3 (Phase III)
זהו שלב מכריע ליצרני התרופה/האביזר רפואי/הטיפול החדשים. התרופה/אביזר רפואי/טיפול החדש כבר עברו עד לשלב זה בדיקה קפדנית של רשויות הבריאות והם מוכנים לבדיקה באוכלוסיית חולים רחבה ביותר ולבדיקה בכלי מדידה קליניים מתוחכמים יותר.

בשנים האחרונות קימת נטייה לבדוק בשלב זה לא רק את היעילות הקלינית של המוצר/טיפול אלא אף לבדוק "תוצאות אמת". לדוגמה, אם חולה מגלה שיפור במצבו הקליני לאחר השתתפותו במחקר נבדק גם השיפור בפעילות היומיומית שלו.

רוב התרופות/אביזרים רפואיים/טיפולים החדשים המגיעים לשלב זה מאושרים בסופו של דבר ע"י רשויות הבריאות.

שלב 4 (Phase IV)
בשלב פיתוח זה לתרופה/אביזר רפואי/טיפול החדש כבר יש אישור שימוש ע"י רשויות הבריאות. מחקרי שלב IV מבוצעים בדרך כלל על מנת לגלות שימושים נוספים למוצר או לצורך איסוף נתוני בטיחות נוספים מקבוצת חולים גדולה אף יותר. מחקרים אלו מבוצעים לעיתים בתת קבוצות של חולים.

מה קורה לאחר שהסתיים המחקר הקליני?

לאחר שהסתיים המחקר הקליני מחליטות רשויות הבריאות האם להמשיך בפיתוח המוצר. במידה והרשויות אינן מאשרות את המוצר/טיפול החדש הן מורות ליצרן שעליו להמשיך בפיתוח. היצרן יכול לפנות בשלב זה לרשויות לקבלת אישור ל"שימוש מתוך רחמים" במוצר. פירושו של דבר שחולים מסוימים יכולים לקבל את תרופת המחקר לתקופת זמן מוגדרת מראש ללא צורך לעבור תהליכי מחקר מסוימים (כמו למשל בדיקות דם). דבר זה מתרחש בדרך כלל במחקרים מאוחרים בשלבים ו-IV.

מדוע כדאי לי להשתתף במחקר קליני?

משתתפים במחקרים קליניים יכולים לקחת חלק פעיל בשיפור בריאותם, לקבל גישה לטיפולים חדשניים יותר לפני שהם מופצים לכלל ציבור החולים ולתרום למחקר הרפואי לטובת הכלל.

מהם היתרונות והסיכונים הנובעים מהשתתפות במחקר קליני?

יתרונות

  • לקחת חלק פעיל יותר בשיפור בריאותי.
  • לקבל גישה לטיפולים חדשניים עוד לפני שהם הופכים להיות זמינים לקהל הרחב.
  • לקבל גישה לרופאים מומחים מובילים בזמן המחקר.
  • לעזור לכלל על ידי תרומה למחקר הרפואי.

סיכונים

  • לעיתים עלולות להתפתח תופעות לוואי בלתי נעימות ואף מסכנות חיים כתוצאה מהטיפול במחקר הקליני.
  • הטיפול במחקר הקליני הינו מחקרי ולכן עלול להיות בלתי יעיל
  • פרוטוקול המחקר עלול לדרוש מהמשתתפים יותר מזמנם מאשר טיפול רגיל, כולל נסיעות לאתר המחקר, יותר טיפולים, יותר שהייה בבתי חולים ודרישות מינון מורכבות יותר.

כיצד מוגנת בטיחות המשתתפים במחקר?

הקודים האתיים והחוקיים השולטים בטיפול הרפואי הרגיל ישימים גם במחקרים קליניים. בנוסף, רוב המחקרים הקליניים מפוקחים על ידי רשויות הבריאות עם מערכות לוידוא על הגנת המשתתפים. המחקר מנוהל בזהירות על פי פרוטוקול מאושר המפרט את פעולות החוקרים בכל שלב של המחקר. במהלך המחקר החוקרים מדווחים על תוצאות הביניים של המחקר בוועדות מקצועיות ולעיתים אף לרשויות הבריאות.

שמות המשתתפים במחקר נשמרים תמיד בסוד ולא מוזכרים באף אחד מדוחות המחקר.

כל מחקר קליני בישראל מאושר לפני תחילתו על ידי ועדת הלסינקי מוסדית על מנת להבטיח שהסיכונים הנובעים ממנו הם נמוכים וכי יתרונות המחקר עולים עליהם.

האם אוכל לפרוש מהמחקר הקליני בכל עת שארצה?

כן. משתתף במחקר קליני יכול לעזוב את המחקר בכל עת שהוא מעוניין בכך. כאשר פורשים ממחקר קליני, על המשתתף להודיע על כך לחוקרים ולציין את הסיבה לרצונו לעשות כן.

מה הן השאלות אותן כדאי לשאול את הרופא המנהל את המחקר?

  • מהו משך הזמן הצפוי של המחקר?
  • מה עלי לעשות בנוגע לתרופות אותן אני מקבל מהרופא הרגיל שלי?
  • מה הם הסיכונים שאני לוקח עלי עם הסכמתי להשתתף במחקר?
  • האם הבדיקות במהלך המחקר עלולות להיות כואבות?
  • האם אקבל תשלום בתמורה להשתתפותי במחקר?
  • האם יוחזרו לי הוצאות הנובעות מהשתתפותי במחקר?
  • איזה בעיות רפואיות ימנעו את השתתפותי במחקר?
  • מה יקרה אם אני אשכח לקחת מנת תרופה או אקח אותה בזמן שגוי?
  • האם קיימת אפשרות לפרוש מהמחקר בכל עת שארצה?
  • האם נעשה במחקר שימוש בפלסבו ?

מושגים

נקודת ההתחלה (Baseline) – השלב הראשוני של המחקר בו נבדקים הנתונים הקליניים של כל משתתף. בשלב זה מקבל החולה בדרך כלל את המנה הראשונה/טיפול ראשוני של המחקר. תוצאות המחקר משוואות בדרך כלל לשלב זה.

אתר ביצוע המחקר – המתקן הרפואי בו מנוהל המחקר. אתר זה יכול להיות קליניקה פרטית, מרפאה, מכון רפואי, בית חולים או אתר ייעודי למחקרים קליניים.

חברת מחקרים קליניים (CRO) – חברה המספקת שירותי ניהול ובקרה של מחקרים קליניים במיקור חוץ (Outsourcing) לחברות התרופות.

מחקר סמיות כפולה (Double Blind Trial)– מחקרים קליניים רבים מתוכננים בשיטת סמיות כפולה. פירושו של דבר הוא, שלא החולה ולא הרופא יודעים באם החולה מקבל תרופת אמת או פלסבו (ראה הסבר בהמשך).

טופס הסכמה מדעת (Informed Consent Form)– מסמך המופק ע"י היצרן בהנחיית הרשויות הרפואיות המסכם את זכויות המשתתף במחקר הקליני. המסמך גם מתאר את הסיכונים והסיכויים הפוטנציאליים שיתקבלו כתוצאה מההשתתפות במחקר כולל כל המידע זמין הקים אודות מחקרים קודמים.
על כל משתתף במחקר קליני (או אפוטרופוס מטעמו) לחתום מראש על טופס הסכמה מדעת לפני התחלת המחקר.

ועדת הלסינקי מוסדית– ועדת הלסינקי מוסדית הנה ועדה עצמאית המורכבת ממומחים בתחומי רפואה שונים ומנציגי ציבור הבודקת ומאשרת את כל המחקרים הקליניים המבוצעים במוסד. הוועדה מאשרת גם את כל מסמכי המחקר השונים: פרוטוקולים, טפסי הסכמה מדעת, כתבי האמנה של הרופאים המנהלים את המחקר ומסמכי גיוס החולים (פרסומות והודעות לציבור). הוועדה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות כשבטיחות המשתתפים במחקר עומדת בראש מעייניה.

מחקר בתווית פתוחה (Open label trial)– בדר"כ מחקרים בשלבים מאוחרים (שלבים III ו-IV) מתוכננים לעיתים כמחקים פתוחים דהיינו, מחקרים בהם כל המשתתפים מקבלים תרופות פעילות בלבד (ללא פלסבו)) והמטופל והרופא יודעים איזה טיפול ניתן .

פלסבו (אין בו)– מוצר שאינו מכיל חומר פעיל ושאין לו כל פעילות רפואית. מחקרים קליניים משווים לעיתים קרובות בין תרופות פעילות לפלסבו על מנת לבדל את תגובות המשתתפים.

החוקר הראשי (Principal Investigator) – הרופא הראשי הממונה על המחקר הקליני. בשלב קביעת אתר ביצוע המחקר הקליני נבדקים גם הרקע האקדמי והניסיון של החוקר הראשי.

פרוטוקול– קובץ הנחיות שיש לפעול על פיו במהלך המחקר הקליני. הפרוטוקול כולל בין השאר אינפורמציה לגבי נתוני הכניסה של המשתתפים במחקר, האינפורמציה שיש לאסוף במהלך המחקר ועוד.

מתאם מחקר קליני (Study Coordinator)– חבר בצוות ניהול המחקר העובד בקשר ישיר עם החוקר הראשי. אחריותו כוללת בדרך כלל שמירת תיעוד מדויק ומסודר של המחקר, חלוקת התרופות והתכתבות עם המשתתפים.

קבוצת ביקורת- קבוצת הביקורת הנה הקבוצה אליה מושווה הטיפול הנבדק. במחקרים קליניים רבים קבוצה אחת של משתתפים מקבלת את הטיפול הנבדק, בעוד שקבוצה אחרת המוגדרת כקבוצת הביקורת מקבלת טיפול סטנדרטי למחלה או פלסבו.