המושג קניין רוחני

מתייחס אל מיגון הזכויות ומגוון הכלים הקיימים בחוק אשר מגדירים וקובעים זכויות בעלות בידע ובמידע

בשל אופיים השונה והמגוון של מוצרי ידע ומידע, כגון אמצאות, יצירות מוסיקליות ותוכנה, קיימים סוגים שונים של זכויות קניין רוחני וביניהם:

פטנטים (patents), זכויות יוצרים (copyrights), סודות מסחריים והגנה על תיקי רישום trade secrets and data exclusivity, וסימנים מסחריים (trademarks).

לזכויות הקניין הרוחני תפקיד מרכזי בקידום התועלת החברתית ממוצרים חדשניים, אשר הינם תוצר של מחקר ופיתוח עתירי ממון וזמן. החקיקה והרגולציה בתחום הקניין הרוחני נועדה לטפח ולחזק את המחקר והפיתוח העתידיים של מוצרי הידע ומידע ובו בזמן לאפשר לציבור ליהנות ככל האפשר מן המוצרים הקיימים בהווה.

זכויות הקניין הרוחני הן מן הזכויות הוותיקות ביותר הקיימות בעולם המערבי. פטנטים, למשל, הוענקו לתושבי ונציה כבר בשנת 1474, ולאזרחי בריטניה עוד בשנת 1623.

כיום, ההגנה והשמירה על זכויות הקניין הרוחני מעוגנת בהסכמים בינלאומיים. הידוע שבניהם הוא הסכם TRIPs (trade related aspects of intellectual property rights) של ארגון הסחר  העולמי (World Trade Organization). הסכם TRIPs, ההסכם המקיף ביותר בתחום הקניין הרוחני, מציב את הסטנדרטים המינימאליים בתחום הקניין הרוחני, שאותם יש לקיים בכל מדינה ומדינה. ישראל, כחברה בארגון הסחר העולמי, מחויבת להסכם TRIPs, החל משנת 2000.

השמירה וההגנה על זכויות קניין רוחני הינן חלק בלתי נפרד מן ההגנה על קניינו הפרטי של אדם או של חברה. במישור המסחרי, לזכויות קניין רוחני ישנה תרומה מכרעת לשגשוג של תעשיות עתירות ידע. זכויות הקניין הרוחני מאפשרות לתעשיות אלה להשקיע בבטחה את הסכומים וההון האנושי הנדרשים לתהליך המחקר והפיתוח של מוצרי הידע. לאחר מכן, בזכות עובדת קיומן של זכויות הקניין הרוחני, יכולות תעשיות אלה להשיב לעצמן את עלויות הפיתוח והרווחים המתבקשים על-ידי הניצול המסחרי של מוצרים הידע שפותחו על-ידן.

תחום פיתוח התרופות הינו מהרגישים ביותר לזכויות קניין רוחני בכלל ולזכויות פטנט בפרט.  מחקר ופיתוח של תרופה חדשה נמשכים כיום מעל 14 שנים בממוצע, ועלותם נאמדת בכ-870 מיליון דולר ארה"ב.[i] מכל 5,000 מולקולות חדשות (new molecular entities – NMEs), שנתגלו בשלב ה"סינון" (screening), רק חמש בממוצע מגיעות לשלבים השונים של ניסויים קליניים, ורק אחת תאושר בסופו של דבר לטיפול בחולים. בנוסף, בממוצע, רק 3 מתוך כל 10 תרופות מרשם, הזמינות לטיפול, מפיקות הכנסות השוות לעלויות המחקר והפיתוח של אותה תרופה או עולות עליהן.[ii] ללא הגנת פטנט, התמריץ לפיתוח תרופות הינו נמוך ביותר. בהקשר לכך, נמצא כי תעשיית התרופות היא התלויה ביותר בהגנת פטנטים, וכי בהעדר הגנה מסוג זה, 65% מן התרופות הקיימות כיום בשוק לא היו מפותחות כלל.[iii]

חיי פטנט בתרופות



Ph_patent_life

כל עוד מחקר ופיתוח של מוצרי ידע מתבסס ברובו על משאבים פרטיים, חשוב מאוד לספק את התמריצים, התגמול וההגנה, אשר יאפשרו את פיתוחם של אותם מוצרים ואת הבאתם לשוק. מערכת זכויות קניין רוחני  (לרבות פטנטים), אשר קובעת זכויות קניין בידע, הינה היחידה אשר הצליחה עד כה לספק את המרכיבים הנחוצים לפיתוחם של מוצרי ידע, ולכן הינה בבחינת הכרח חברתי.
למדינת ישראל פוטנציאל אדיר למשיכת השקעות למחקר ופיתוח של תכשירים רפואיים. עם זאת, בישראל קיימות כיום בעיות מהותיות בתחום ההגנה על זכויות קניין רוחני בתרופות, אשר מונעות ממנה מלממש פוטנציאל זה. היעדר הגנה נאותה על זכויות קניין רוחני בתרופות עומד בניגוד לסטנדרט המקובל במדינות החברות בארגון ה- OECD, אשר אליו הוזמנה ישראל להצטרף כחברה. כך לדוגמא, מציינת נציבות הסחר של ארה"ב, במסגרת ההתייחסות לישראל בדו"ח השנתי 2007 Special 301 Report:
However, the United States remains concerned by the weak protections offered by Israel to pharmaceutical innovators. The United States looks to Israel to provide a higher level of protection that reflects its status as a partner in the U.S. – Israel FTA and its objective of becoming a member of the OECD.

 

[i]. [i] . DiMasi, J. A., Hansen, R.W. and Grabowski, H. J. 'The Price of Innovation: New Estimates of Drug Development Costs', Journal of Health Economics, vol. 22 (2003): 151-185; Pharmaceutical Research and Manufacturers of America (PhRMA), Industry Profile 2003, Chapter 1 (WashingtonDC: 2003)

[ii]. Grabowski, H. and Vernon, J., 'Returns to R&D on New Drug Introductions in the 1980s;, Journal of Health Economics, Vol. 13, (1999)

[iii]. Mansfield, E. 'Patents and Innovation: An Empirical Study', Management Science (February, 1986), pp. 173-181