הלן לינק לכתבה:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001246175#utm_source=iglobes&utm_medium=referral&utm_campaign=iglobes

הטענות העיקריות של החברות במכתבן: מחירי התרופות בישראל נמוכים בניגוד למגמת עליית המחירים בשאר העולם, התועמלנים אינם מורשים להיפגש עם הרופאים, ההגנה על הקניין הרוחני לקויה, תהליכי רישום התרופות ארוכים מאוד

   
רה"מ נתניהו בשדרות / צילום: אמיר כהן, רויטרס
רה"מ נתניהו בשדרות / צילום: אמיר כהן, רויטרס

ארגון פארמה ישראל, המאגד את הנציגויות הישראליות של חברות הפארמה הבינלאומיות הגדולות, שלח היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קובלות החברות על סביבה רגולטורית ועסקית בעייתית מאוד בישראל, מצב שלדבריהם הולך ומחמיר. "אנו חווים סביבה רגולטורית מכבידה ולא יציבה המקשה מאוד על הפעילות השוטפת של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל", אומרים חברי הארגון. על המכתב חתומים מנכ"לי כמעט כל הנציגויות הישראליות של חברות הפארמה הבינלאומיות, כגון: רושנוברטיס, טקדה, GSK, סאנופי, מרק האמריקאית ומרק הגרמנית ועוד רבות אחרות.

"מדינת ישראל אינה מקנה הגנה מספקת על קניין רוחני. רק לאחרונה החלה הממשלה לבחון חקיקה שתגן על תיקי רישום של תרופות ביולוגיות – הגנה שניתנת כיום בכל העולם והיא בגדר סטנדרט בינלאומי.

"בנוסף, הליכי רישום התרופות בארץ ארוכים מאוד וחורגים פעמים רבות מהמועדים הקצובים הקבועים בדין, בנהלים ובהתחייבויות בינלאומיות".

כמו כן קובלים בפארמה ישראל על ירידה במחירי התרופות. ברוב המדינות, המחירים בפועל עולים בשנים האחרונות ,למרות הסערה הציבורית שהדבר מעורר, אך לא כך בישראל. על פי המכתב, "מחירי תרופות המרשם בישראל הם מהנמוכים בעולם ונמצאים זה מספר שנים במגמת ירידה נמשכת. חרף זאת, הוחלט לאחרונה על שינוי נוסף באופן הפיקוח על מחירי התרופות – שינוי שאינו מקנה ודאות מספקת לחברות הרב-לאומיות ביחס לשיעורי תנודתיות המחירים בעתיד".

הקש ששבר את גב הגמל מבחינת החברות כנראה הוא הגבלה של פעילות השיווק שלהן. "בימים אלה אנו מוצאים עצמנו מתמודדים עם אתגר נוסף. משרד הבריאות החליט לאחרונה לקבוע הסדרה חדשה של אופן פעילותם של הנציגים הרפואיים (המכונים "תועמלנים") במוסדות הבריאות. בניגוד למקובל במדינות אחרות, נאסר על הנציגים הרפואיים לקיים פגישות אישיות עם הרופאים ונמנעה מהם האפשרות לשוחח עם הרופאים על כל התרופות המותרות לשימוש בישראל. כל זאת, חרף העובדה שחברות התרופות פועלות על פי כללי אתיקה מחמירים ביותר.
"משרד הבריאות, המאפשר למוסדות הרפואיים לקבל סיוע כספי בהיקפים משמעותיים מחברות התרופות, מונע מאותן חברות לקיים פעילות מקצועית של העברת מידע חיוני וידע מדעי בין הנציגים הרפואיים לבין הרופאים".

החברות אינן מסתפקות בתלונות בלבד וברצון הטוב של הרגולטור, ומוסיפות איום מובלע או שמא נאמר, "תוצאה טבעית": "אנו חוששים כי לאורך זמן תהפוך מדינת ישראל ליעד פחות אטרקטיבי עבור החברות האמהות בחו"ל, הן מבחינת השקת מוצרים חדשים והן מבחינת קיום מחקרים קליניים וביצוע השקעות".

החברות פונות לאג'נדה של נתניהו, ומסבירות: "משרד ראש הממשלה מוביל בשנים האחרונות את התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי בישראל. רגולציה חכמה ויעילה מעודדת צמיחה ומביאה יתרונות משמעותיים למשק. לצערנו, בתחום בו פועלות חברות התרופות, אנו עדים כאמור לשינויים רגולטוריים תכופים שמקשים מאוד על המשך הפעילות בישראל במתכונת הקיימת.

"לפיכך אנו מבקשים את התערבותך הדחופה בכינוס מפגש משותף של מנהלי חברות התרופות הרב-לאומיות ושל הגורמים המקצועיים העוסקים בטיוב רגולציה על מנת לדון בפתרונות אפשריים ליצירת סביבה רגולטורית יציבה ותומכת השקעות, בהקדם האפשרי".

בהובלת המנכ"לית החדשה

את המהלך מובילה המנכ"ל החדשה של ארגון פארמה, אפרת כהן, שנכנסה לתפקידה במאי. ארגון פארמה כבר הביע בעבר מחאה על מרכיבים שונים בסביבה הרגולטורית והעסקית בישראל, בעיקר על רקע העדפות שניתנו בעבר לחברת טבע שהתחרתה עם מוצריה הגנריים בחברות הבינלאומיות, אולם לא יצא בשנים האחרונות במהלך בסדר הגודל הזה. היום כבר לא ניתנות הטבות כאלו לחברת טבע.

"חרם" אפשרי של חברות הפארמה על ישראל יכול להוביל לכמה תוצאות. האחת היא בהפחתת הניסויים הקליניים הנערכים בישראל. חברות הפארמה הגדולות עורכות ניסויים קליניים בהיקף שהגיע ב-2017 לכ-614 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת השנה שעברה, והחברות הביעו כוונות להעלות סכום זה עוד יותר. סכומים אלה מוזרמים לבתי החולים בישראל ומשפרים את שירותי הרפואה בהם. מעבר להכנסה, עריכת ניסוים קליניים בישראל עצמה משפרת את רמת הרפואה, על ידי חשיפת רופאים לפרוצדורות הרפואיות חדשות.

חברות הפארמה הגדולות נחוצות גם כדי לקדם את תעשיית הביומד המקומית. קשה לראות מצב שבו חברת ענק תרצה לרכוש פעילות ישראלית, ולא תעשה זאת בגלל מצב הרגולציה סביב ניסויים קליניים ושיווק מוצרים בארץ – בדרך כלל אלה חטיבות שונות של התאגיד שמקבלות החלטות בשני התחומים הללו. אולם, עוד לפני שהחברות הגדולות רוכשות פעילות בארץ, הן גם מפתחות שיתופי פעולה עם האקדמיה המקומית, משקיעות באקסלרטורים וחממות ומשתתפות בפעילות מנטורינג לחברות המקומיות, ופעילויות מסוג זה כן יכולות להיפגע אם החברות תקבלנה החלטה לנסות ללחוץ את ישראל באמצעות הקטנת פעילותן כאן.

פגיעה בתוכנית הבריאות הדיגיטלית

הרכיב הרגיש ביותר כנראה, מבחינת נתניהו, הוא תוכנית הבריאות הדיגיטלית, שהושקה בתמיכת ראש הממשלה לפני מספר חודשים. ישראל הציבה לעצמה יעד להפוך להיות מדינה מובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית, תוך ניצול של מאגרי המידע הרפואי המוצלחים שנבנו במדינה בעשורים האחרונים, וסביבן אקוסיסטם של סטארט-אפים ופעילויות מחקר בתחום. בעת השקת התוכנית, נתניהו אמר כי הוא רואה לנגד עיניו פעילות מגוונת המשלבת אקדמיה, את שירותי הבריאות הישראלים ואת חברות הסטארט-אפ המקומיות, וגם את חברות הפארמה הגדולות, והוסיף כי הוא מקווה כי הייחוד של ישראל בתחום הזה יהיה הקלף המנצח שימשוך חברות תרופות בינלאומיות לפעול דווקא כאן. מיזם הבריאות אם חברות הפארמה הגדולות ידירו רגליהן מן המיזם, הדבר יכול לפגוע בהצלחתו.

עם זאת יש לציין כי חברות הפארמה הבינלאומיות עדיין לא הודיעו על כל כוונה רשמית להפחית את פעילותן בישראל. בינתיים הן רק מביעות מחאה.

תגובת משרד הבריאות לא התקבלה עד שעת סגירת הגיליון.

אהבתם? שתפו עם חברים